עשינו עסק בע"מ נ' אולימפוס טולז בע"מ ואח'

החלטה

זו בקשת רשות להגן, שהגישו המבקשים בגין תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר ע"ס 639,742.16 ₪. ונסמכת על שיקים שמשכה המבקשת מס' 1 לפקודת המשיבה, ושלא נפרעו על ידי הבנק הנמשך, כאשר הנתבעים 2 ו 3 ערבו בכתב כלפי התובעת לחוב הנתבעת כלפיה.

בין המבקשת 1 למשיבה נחתם הסכם, לפיו ניתנה למבקשת 1 להיות המשווק בלעדי של מוצרי המשיבה במגזר הערבי ובשטחים, למעט לקוחות קיימים של המשיבה. המבקשים 2 ו-3 ערבו בחתימתם האישית לחובותיה של המבקשת ובהתאם לכתב ערבות.

המבקשים טוענים כי השיקים ו/או החשבוניות אינן משקפות את החוב האמיתי וכי יש מקום

לאפשר למבקשים יומם בבית המשפט לצורך הוכחת טענותיהם. נטען כי מכרטסת הנהלת חשבונות של המשיבה ושצורפה לכתב התביעה, עולה כי היו זיכויים חוזרים ונשנים אפילו לאחר קבלת השיקים, יתרה מזאת, נטען, כי מהכרטסת עולה, שבזמן שנמסרו השיקים בחודש 2/2010 המבקשת הייתה ביתרת זכות, מה שמוכיח כי השקים הינם שיקים על חשבון. עוד נטען, כי מדובר בשיקים עם סכומים עגולים והסכום הכולל של השיקים אינו סוגר את החוב על פי הכרטסת לתאריך מסוים. עוד נטען, כי על פי נוהג ההתחשבנות ביו הצדדים, נהגה המבקשת למסור שיקים על חשבון סחורה. נטען, כי בדרך כלל החשבוניות לא היו סופיות, ותמיד היו זיכויים ו/או תיקונים. המבקשים טוענים, כי סחורה שהוחזרה למשיבה לתיקון לא חזרה מתיקון ונטען כי יש לקזז את הסכומים הללו מתוך סכום השיקים והחשבוניות, עניין שניתנה לו התייחסות בהסדר דיוני לאחר פגישה שהתקיימה בין הצדדים . עוד טוענים המבקשים להפרת ההסכם על ידי המשיבה, הפרת סעיף הבלעדיות שגרם נזק למבקשת והפרת החובה לתת אחריות למוצריה ותיקונם .

המשיבה טוענת כי תביעתה נסמכת על שיקים שמשכה המבקשת מס' 1 לפקודת המשיבה, ושלא נפרעו על ידי הבנק הנמשך, כאשר הנתבעים 2 ו 3 ערבו בכתב כלפי התובעת לחוב הנתבעת כלפיה.

המשיבה, טוענת כי השיקים שניתנו, הינם עבור סכומים שאינם שנויים במחלוקת. המבקשת 1 התחייבה הן בפגישות עם המשיבה למשוך שיקים לפקודת התובעת כך שסכום השיקים שנמסרו אינו שנוי במחלוקת. היינו, לאחר שהמשיבה מסרה את המוצרים שהוזמנו ע"י המבקשת 1, הונפקה חשבונית ומאותו יום יש למבקשת 15 ימים לשלוח למשיבה השגות על החשבונית, ובמידה ויש השגות הצדדים אמורים לסגור ביניהם את ההפרשים. נטען, כי המבקשת לא השיגה ולא טענה לגבי אף אחת מהחשבוניות בתוך התקופה שנקבעה ע"י הצדדים בסיכומי הישיבות בין הצדדים.

נטען להגנת בדים, וכי טענות המבקשים בבקשה ובתצהיר הן טענות סתמיות וכלליות ללא פירוט מינימאלי וללא צירוף מסמכים וראיות.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט ליתן רשות להגן המותנית בהפקדת ערובה.

ככלל, על מנת שבקשת הרשות תתקבל, די בכך, שהמבקש יראה הגנה לכאורה. דהיינו, המבקש יהיה זכאי לקבל רשות להתגונן, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה,

אפילו תהיה זו הגנה דחוקה.

ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 310.

ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת

ומתוקנת, עמ' 155 ועמ' 200 - 209.

נוכח השלב הדיוני, שוכנעתי מחד, כי יש מקום לברר את טענות המבקשים כגון: ניפוח מחירים, העדר זיכויים, אי החזרת סחורות שנשלחו לתיקון ,הפרת הסכם בלעדיות ונזק שנגרם, והמצדיקות בירור. אך מאידך, לנוכח העובדה, וכאשר אין חולק, כי המשיבה מחזיקה שיקים וכן חשבוניות בגין סחורה שסופקה בפועל ושלכאורה ,חייבים בתשלומם. אני סבור כי למבקשים הגנה אפשרית אך דחוקה ביותר,משכך , ניתנת רשות להגן, המותנית בהפקדת ערובה בסך 150,000 ₪ שתופקד בתוך 45 יום , מקבלת המבקשים החלטתי. לא תופקד הערובה במועד תדחה הבקשה , ובמקרה כזה לא יהיה בדחיית הבקשה למנוע מן המבקשים להגיש תביעה נפרדת בגין נזקיהם הנטענים כאן.

לת.פ בעוד 50 יום.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"א, 13 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: